סטוריטלינג לעסקים business- storytelling שיטת השיווק שעושה באזז בכל העולם

לספר ולהצליח תמונה קידום.docx
לספר ולהצליח!

מזה זמן מה שאני מתחקה אחרי נושא הסטוריטלינג בעולם – ועוקבת מקרוב אחרי הדרך שבה מנהיגים, מנהלים, בעלי עסקים, מרצים ואחרים משתמשים בסיפורי סיפורים ככלי לקידום אג׳נדה, להנעת קהלים ולהשגת מטרות ויעדים.

למעשה הנושא הזה, של סיפור סיפורים בעסקים, הפך בעולם לניו-באזז-וורד (The New Buzzword) והוכרז כבר בשנה שעברה, בארה"ב, לאחד מהנושאים החמים ביותר במהלך החמש השנים הקרובות. ואכן מספיק להתחקות אחרי ההצלחה המסחררת של הרצאות טד, בארץ וברחבי העולם, כדי להבין שאנחנו כבר שם, בעידן הזה שבו סיפור סיפורים הוא המלך החדש.

אז מהו הרעיון שעומד מאחורי סטוריטלינג בעסקים?

ביל גייטס קבע במימרה המפורסמת שלו ש"התוכן הוא המלך". אבל כשגייטס אמר את שאמר, הוא בוודאי לא התכוון לכל תוכן, באשר הוא. בעידן שלנו, בעידן הדיגיטלי, בעידן בו הרשת מוצפת בתכנים, בעידן רווי המסרים של ימינו, היכולת שלנו לבלוט ולזכות לנוכחות ונראות באמצעות התוכן – הולכת ודועכת. במילים אחרות "המלך" הזה – של בייל גייטס  – עירום לגמרי והוא טובע בגבבה של תכנים, בתלי תלים של מלל, בכמות עצומה של ויזואליים, טקסטים, פרסומות, כנסים ואירועים…והאפשרות היחידה העומדת בפנינו כדי להציל את "המלך" שלנו מטביעה ודאית היא – לספר סיפור. כי אם התוכן הוא המלך, הסיפור הוא ללא ספק הלב שלו!

אז איך בדיוק סטוריטלינג לעסקים עובד?

יש בסיפור סיפורים איכויות בסיסיות שבכוחן ליצור עניין, ללכוד תשומת לב, להפוך את התכנים והמסרים שלנו לבלתי נשכחים וליצור מעורבות והנעה לפעולה בקרב קהלי היעד שלנו.

ההבנה הזו, של איכויות הסיפור, הביאה עסקים רבים לתובנה שניתן להשתמש בסיפור סיפורים ככלי לקידום העסק. אך כדי שניתן יהיה לעשות זאת, צריך קודם כל לדעת לספר סיפור. לא סתם סיפור אלא סיפור טוב. ואחד מהאלמנטים ההכרחיים שצריך להיות בסיפור, כדי שיחשב סיפור טוב, הוא לתת ערך או גמול לקהליו.

אז איך חברות ועסקים ברחבי העולם מתניעים היום שיחות על מותגים באמצעות סטוריטלינג?

הם מספקים לקהל שלהם סיפורים שישעשעו אותם, יחכימו אותם, ירגשו אותם, יגעו בהם או יהיו בעלי אמירה משמעותית כלשהי על החיים, על החברה או על הקיום שלנו בהכללה.

הסיפורים שהם מספרים לובשים ופושטים צורה. הם יכולים להופיע כפוסטים בפייסבוק, כסרטון ביוטיוב, כפרסומת ברשת וכיוצ"ב, אבל המשותף לכולם יהיה שהם תמיד יכללו מתן ערך או גמול כלשהו לקהליהם. זה יכול להיות בצורה של הנאה וכיף או מתן תובנה על החיים, הארה, השראה או תועלת. אבל באופן מפתיע גם כעס, עצב או התנגדות. למעשה כל סיפור שיש בכוחו לעורר רגש כלשהו – יהיה זה רגש חיובי או שלילי – הוא בעצם תוכן שיש לו פוטנציאל ויראלי.

תחשבו רגע. כמה פעמים הגבתם או אפילו שיתפתם פוסט שעורר בכם התנגדות או כעס? אולי מתוך רצון להביע מחאה או להראות ש׳כך לא מתנהגים׳. האם עצרתם לרגע וחשבתם שבעצם התגובה שלכם אתם תורמים להגדלת החשיפה של אותו פוסט? על בסיס זה בדיוק, אגב, גם עובדות כל אותן פרסומות שמעוררות זעם בציבור – הזוכות לחשיפה רחבה מעל ומעבר לפרסום המקורי. למעשה במקרים כאלו מתבצע מינוף משמעותי של כל שקל או דולר שהושקע בפרסום הבסיסי – ומי שתורם למינוף הלכה למעשה זו המחאה עצמה. האם ויראליות כזו היא טובה או לא? זה כבר עניין לדיון אחר.

אז בפעם הבאה כשאתם מעלים תוכן שיווקי כלשהו, תעצרו רגע ותחשבו איך אתם יכולים להשתמש בסיפור כדי להעביר את המסרים שלכםואל תשכחו שזה צריך להיות סיפור טוב, כזה שייתן ערך או גמול כלשהו לקהלי היעד שלכם.

אסנת גואז – יביזניס סטוריטילר. מומחית לסיפורים בעסקים. מעבירה סדנאות, הרצאות והפעלות בנושא סיפור-סיפורים בעסקים. לקבלת מידע נוסף או ליצירת קשר פנו באמצעות הטופס המצ״ב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s